דלג לתוכן הראשי
מדריך עודכן השבוע

דוגמה פתורה: תקרת צלעות, מבחן מה"ט קיץ 2026 מועד ב

דוגמה פתורה של תקרת צלעות חד-כיוונית ממבחן מה"ט קיץ 2026 מועד ב: משקל עצמי, מרחק מרבי בין הקורות, מומנטים, זיון לצלע, תסבולת וחישוקים לקורה.

7 דק' קריאה דוגמה פתורה

דוגמה פתורה של תקרת צלעות: שאלה 1 ממבחן מה"ט קונסטרוקציות בטון, קיץ 2026 מועד ב, פתורה צעד אחרי צעד לפי תכנון תקרת צלעות: שלבי פתרון, ביחידות של טון למ"ר. שבעה סעיפים: משקל עצמי, המרחק המרבי בין הקורות לפי כפף, גזירה ומומנטים, זיון לצלע, תסבולת הצלע, וחישוקים לקורה הסמויה.

השאלה

שאלה 1 מתוך מבחן מה"ט קונסטרוקציות בטון, קיץ 2026 מועד ב, שאלון 90318.

צילום שאלה 1 מתוך שאלון 90318, קונסטרוקציות בטון, קיץ 2026 מועד ב: תקרת צלעות חד-כיוונית על שתי קורות ושבעת הסעיפים
תרשים 1 מהשאלון: תכנית תקרת צלעות על שתי קורות סמויות A, 70/35, במרחק X זו מזו, עם זיזים של 200 ס
תרשים 1. המידות בס"מ.
נוסח השאלה בטקסט

שאלה מספר 1 (34 נקודות)

בתרשים לשאלה 1 מסורטטת תקרת צלעות חד כיוונית, הנשענת על שתי קורות.

עובי התקרה הוא 35 ס"מ, גובה הבלוקים הוא 30 ס"מ ומשקלם המרחבי הוא 3.50 kN/m³ (0.35 t/m³).

התקרה מועמסת על כל שטחה במשקלה העצמי בעומס קבוע נוסף: 3.60 kN/m² (0.36 t/m²), ובעומס שימושי: 2.50 kN/m² (0.25 t/m²).

במהלך פתרון השאלה, אין לחשב מצבי העמסה מסוכנים. העומסים הם עומסים אופייניים.

סוג הבטון הוא ב-30 (אגרגט גירי), והפלדה מצולעת.

ds = ds′ = 3.0 cm.

נתון: המרחק בין הקורות מוגדר כנעלם בגודל X.

אין להתחשב בהגבלת התקן ליחס המפתחים בין הזיז לשדה.

דרוש:

  1. א.חשבו את משקלה העצמי של התקרה.(3 נק')
  2. ב.חשבו אורך X מרבי משיקולי כפף.(6 נק')
  3. נתון:עבור סעיפים ג' עד ז' נתון: X = 5.80 m.
  4. ג.נתון שהתקרה עמוסה על כל חלקיה בעומס תכן: 15 kN/m² (1.5 t/m²). הציגו את הסכמות הסטטיות של התקרה על כל חלקיה. הסכמות יכללו את שם הסכמה, שמות הסמכים, מפתח התקרה והעומס עבור רצועה ברוחב צלע. חשבו וסרטטו את מהלכי כוחות הגזירה ואת מהלכי מומנטי הכפיפה לכל חלקי התקרה.(8 נק')
  5. ד.חשבו את שטח הזיון החיובי, הדרוש בשדות, ובחרו מוטות זיון עבור כל צלע (מוטות בקוטר של 16 מ"מ).(4 נק')
  6. ה.חשבו מהי התסבולת המרבית של הצלע למומנט שלילי: Mcd,max. קבעו האם צריך להפוך בלוקים בקרבת הקורה.(4 נק')
  7. ו.חשבו את שטח הזיון השלילי הדרוש לצלע אחת מעל קורה: "A", ובחרו מוטות זיון עבור הצלע (מוטות בקוטר של 12 מ"מ).(4 נק')
  8. ז.נתון: כוח תכן מרבי בגזירה בקורה A - 55 kN (5.50 t). עבור כוח גזירה זה: יש לקבוע זיון לגזירה בקורה A עבור חישוקים בקוטר של 8 מ"מ (כמות הענפים והפסיעה בין החישוקים). (חובה לציין זווית θ. יש לחשב VRdmax, אין צורך לחשב VRd,c).(5 נק')

הנתונים

עובי התקרה
h = 35 cm
טופינג
tf = 5 cm
רוחב הצלע
bw = 20 cm
רוחב הבלוק
a = 50 cm
גובה הבלוק
h1 = 30 cm
משקל מרחבי של הבלוק
γ2 = 0.35 t/m³
עומס קבוע נוסף
Δg = 0.36 t/m² (3.6 kN/m²)
עומס שימושי
q = 0.25 t/m² (2.5 kN/m²)
עומס תכן, מסעיף ג
fd = 1.5 t/m² (15 kN/m²)
קורות סמויות A
70/35 ס"מ
בטון
ב-30, אגרגט גירי
פלדה מצולעת
fsd = 4350 kg/cm² (435 MPa)

סעיף א המשקל העצמי של התקרה

3 נקודות

השאלה: חשבו את משקלה העצמי של התקרה.

שלב 4 חתך הצלע

מהחתך שבתרשים: המרחק בין צירי הצלעות הוא רוחב הצלע ועוד רוחב הבלוק.

bf = bw + a = 20 + 50 = 70 cm

שלבים 5-7 העובי הממוצע והמשקל העצמי

עובי ממוצע של הבטון: הטופינג, חלקה של הצלע ברוחב bf, ועוד 1 ס"מ של בטון שחודר בין הבלוקים.

t* = tf + bw · h1bf + 1 = 5 + 20 · 3070 + 1 = 14.57 cm

עובי ממוצע של הבלוקים, מה שנשאר מעובי התקרה:

eq = h − t* = 35 − 14.57 = 20.43 cm

המשקל העצמי, עם העוביים במטרים. משקל מרחבי של בטון 2.5 t/m³, ושל הבלוקים 0.35 t/m³:

עצמיg = 0.1457 · 2.5 + 0.2043 · 0.35 = 0.44 t/m²
תשובה לסעיף א

המשקל העצמי של התקרה: 0.44 t/m².

סעיף ב המרחק X המרבי משיקולי כפף

6 נקודות

השאלה: חשבו אורך X מרבי משיקולי כפף.

שלב 1 הסכמות הסטטיות

הצלעות נמתחות בין שתי הקורות. בחלק האמצעי של התקרה הן ממשיכות מעבר לקורות כזיזים, ובחלק העליון והתחתון לא. לכן יש שתי סכמות. המפתח בין צירי הקורות, שרוחבן 70 ס"מ, הוא L = X + 70.

תרשים 1 מחולק לשלושה אזורים בקווים מקווקווים, ובכל אזור משורטטת הסכמה הסטטית של הצלע: באמצע שדה עם זיז של 2.35 מטר מכל צד, למעלה ולמטה שדה בודד
האזור של צלע א': שדה ושני זיזים האזור של צלע ב': שדה בודד הגבול בין האזורים

אורך הזיז, עד ציר הקורה:

200 + 35 = 235 cm = 2.35 m

שלבים 8-11 עומס השירות

עומס קבוע נוסף, נתון: Δg = 0.36 t/m². סך העומסים הקבועים:

Σg = עצמיg + Δg = 0.44 + 0.36 = 0.8 t/m²

עומס שימושי, נתון: q = 0.25 t/m². סך עומסי השירות:

fser = Σg + q = 0.8 + 0.25 = 1.05 t/m²

שלב 12 המקדמים K11, K12, K13

את K11 קוראים מהטבלה שבנספח של דף השלבים, לפי שני יחסים של חתך הצלע. כל יחס מעגלים כלפי מעלה לערך הבא שבטבלה.

htf = 355 = 7
bfbw = 7020 = 3.5 ⟹ 4

בשורה 7 ובעמודה 4:

K11 = 0.753

המקדם השני, לפי עומס השירות בטונות למ"ר:

K12 = 24.4 · ∛1fser = 24.4 · ∛11.05 = 24.01

K13 = 1, לבטון ב-30 עם אגרגט גירי.

שלב 13 מהעובי הנתון אל המפתח השקיל המרבי

העובי נתון והמפתח הוא הנעלם, ולכן הופכים את נוסחת הגובה הדרוש:

Lo max = h · K11 · K12 · K13 = 35 · 0.753 · 24.01 · 1 = 632.78 cm

שלב 2 מהמפתח השקיל אל המרחק X

בכל סכמה המפתח השקיל אינו עולה על 632.78 cm.

צלע ב' שדה בודד, מקדם 1. זה התנאי המחמיר:

L · 1 ≤ 632.78 ⟹ L = 632.78 cm

צלע א' שדה עם שני זיזים, מקדם 0.8, מתיר מפתח ארוך יותר:

L · 0.8 ≤ 632.78 ⟹ L ≤ 790.98 cm

צלע א' הזיז, מקדם 2.2, אינו תלוי ב-X ועומד בדרישה:

Lo = 235 · 2.2 = 517 cm ≤ 632.78 cm

המרחק החופשי בין הקורות הוא המפתח פחות חצי רוחב קורה מכל צד:

X = L − 70 = 632.78 − 70 = 562.78 cm
תשובה לסעיף ב

המרחק המרבי בין הקורות משיקולי כפף: X = 562.78 cm, כלומר כ-5.62 מ'. הקובע הוא השדה הבודד.

סעיף ג הסכמות, כוחות הגזירה ומהלכי המומנטים

8 נקודות

השאלה: נתון: X = 5.80 m. נתון שהתקרה עמוסה על כל חלקיה בעומס תכן: 15 kN/m² (1.5 t/m²). הציגו את הסכמות הסטטיות של התקרה על כל חלקיה. הסכמות יכללו את שם הסכמה, שמות הסמכים, מפתח התקרה והעומס עבור רצועה ברוחב צלע. חשבו וסרטטו את מהלכי כוחות הגזירה ואת מהלכי מומנטי הכפיפה לכל חלקי התקרה.

שלב 15 המפתחים והעומס לצלע אחת

המפתח בין צירי הקורות, עם X = 580 cm:

L = 580 + 70 = 650 cm = 6.5 m

כל צלע נושאת רצועת תקרה ברוחב bf, ולכן מכפילים את עומס התכן ברוחב הזה במטרים:

צלעfd = 1.5 · 0.7 = 1.05 t/m

שלב 16 כוחות הגזירה והמומנטים לצלע

צלע ב' שדה בודד של 6.5 מ' על שתי הקורות A, בחלק העליון ובחלק התחתון של התקרה.

כוח הגזירה בכל קורה:

fd · L2 = 1.05 · 6.52 = 3.41 t

מומנט חיובי באמצע השדה:

M⁺ = fd · L28 = 1.05 · 6.528 = 5.55 t·m
fd = 1.05 t/m6.5 m3.413.415.55
צלע ב': שדה בודד על שתי הקורות A

צלע א' שדה של 6.5 מ' עם זיז של 2.35 מ' מכל צד, בחלק האמצעי של התקרה.

כוח הגזירה בכל קורה, בצד הזיז:

1.05 · 2.35 = 2.47 t

כוח הגזירה בכל קורה, בצד השדה. הסכמה סימטרית, ולכן כמו בשדה בודד:

1.05 · 6.52 = 3.41 t

מומנט שלילי מעל כל קורה, מהזיז:

M⁻ = fd · l2זיז2 = 1.05 · 2.3522 = 2.9 t·m

מומנט חיובי באמצע השדה: המומנט של שדה בודד, פחות המומנט השלילי שמעל הקורות:

M⁺ = 5.55 − 2.9 = 2.65 t·m
fd = 1.05 t/m2.35 m6.5 m2.35 m2.473.413.412.472.92.92.65
צלע א': שדה ושני זיזים על שתי הקורות A
תשובה לסעיף ג
  • צלע ב' שדה בודד של 6.5 מ': כוח גזירה 3.41 t בכל קורה, מומנט חיובי 5.55 t·m.
  • צלע א' שדה של 6.5 מ' ושני זיזים של 2.35 מ': כוחות גזירה 2.47 t ו-3.41 t בכל קורה, מומנט שלילי 2.9 t·m, מומנט חיובי 2.65 t·m.
  • העומס לצלע אחת בשתי הסכמות: 1.05 t/m.

סעיף ד הזיון החיובי לצלע, מוטות בקוטר 16 מ"מ

4 נקודות

השאלה: חשבו את שטח הזיון החיובי, הדרוש בשדות, ובחרו מוטות זיון עבור כל צלע (מוטות בקוטר של 16 מ"מ).

שלב 17 חישוב ω למומנטים החיוביים

במומנט חיובי הבטון הלחוץ נמצא למעלה, באוגן, ולכן הרוחב שמציבים הוא bf.

רוחב האוגן
bf = 70 cm
הגובה האפקטיבי
d = h − ds = 35 − 3 = 32 cm
בטון ב-30
fcd = 130 kg/cm²

המומנט החיובי הגדול, של צלע ב' M⁺ = 5.55 t·m:

ω⁺ = 1 − √1 − 2 · 5.55 · 10⁵70 · 322 · 130 = 0.06 < 0.1

גובה האזור הלחוץ קטן מעובי הטופינג, ולכן האזור הלחוץ כולו באוגן:

X = d · ω = 32 · 0.06 = 1.92 cm ≤ 5 cm

ω של המומנט החיובי הגדול ביותר קטן מ-0.1, ולכן בנוסחת שטח הזיון מציבים 0.95 לכל המומנטים החיוביים.

שלבים 18-19 שטח הזיון התחתון ובחירת המוטות

חוזק התכן של הפלדה: fsd = 4350 kg/cm². הברזל המינימלי בצלע: 2Φ10 = 1.57 cm². שטח מוט אחד בקוטר 16 מ"מ: 2.01 cm².

צלע ב' M⁺ = 5.55 t·m:

As⁺ = 5.55 · 10⁵0.95 · 32 · 4350 = 4.2 cm²

שני מוטות נותנים 4.02 סמ"ר, פחות מהדרוש. בוחרים שלושה מוטות, 3Φ16:

3 · 2.01 = 6.03 cm² ≥ 4.2 cm²

צלע א' M⁺ = 2.65 t·m:

As⁺ = 2.65 · 10⁵0.95 · 32 · 4350 = 2.0 cm²

בוחרים שני מוטות, 2Φ16:

2 · 2.01 = 4.02 cm² ≥ 2.0 cm²
תשובה לסעיף ד
  • צלע ב' שטח זיון דרוש 4.2 cm², מוטות 3Φ16 בתחתית כל צלע.
  • צלע א' שטח זיון דרוש 2.0 cm², מוטות 2Φ16 בתחתית כל צלע.

סעיף ה התסבולת המרבית של הצלע למומנט שלילי

4 נקודות

השאלה: חשבו מהי התסבולת המרבית של הצלע למומנט שלילי: Mcd,max. קבעו האם צריך להפוך בלוקים בקרבת הקורה.

שלב 21 מומנט התסבולת של חתך הצלע

במומנט שלילי הבטון הלחוץ נמצא למטה, בצלע הצרה, ולכן הרוחב שמציבים הוא bw = 20 cm:

Mcd⁻ = 0.32 · bw · d2 · fcd · 10⁻⁵ = 0.32 · 20 · 322 · 130 · 10⁻⁵ = 8.52 t·m

משווים למומנט השלילי מהמהלך, מעל הקורות:

M⁻ = 2.9 t·m ≤ Mcd⁻ = 8.52 t·m

המומנט מהמהלך קטן מהתסבולת, ולכן אין צורך להפוך בלוקים ליד הקורה.

תשובה לסעיף ה
  • התסבולת המרבית של הצלע למומנט שלילי: 8.52 t·m.
  • המומנט השלילי, 2.9 t·m, קטן ממנה. אין צורך להפוך בלוקים בקרבת הקורה.

סעיף ו הזיון השלילי לצלע מעל קורה A, מוטות בקוטר 12 מ"מ

4 נקודות

השאלה: חשבו את שטח הזיון השלילי הדרוש לצלע אחת מעל קורה: "A", ובחרו מוטות זיון עבור הצלע (מוטות בקוטר של 12 מ"מ).

שלב 17 חישוב ω למומנט השלילי

מומנט שלילי יש בצלע א', מעל כל אחת מהקורות. הרוחב שמציבים הוא רוחב הצלע:

ω⁻ = 1 − √1 − 2 · 2.9 · 10⁵20 · 322 · 130 = 0.12 < 0.4

ω בין 0.1 ל-0.4: טווח תקין, ומציבים אותו בנוסחת שטח הזיון.

שלבים 18-19 שטח הזיון העליון ובחירת המוטות

As⁻ = 2.9 · 10⁵(1 − 0.122) · 32 · 4350 = 2.22 cm²

בוחרים שני מוטות, 2Φ12. שטח מוט אחד בקוטר 12 מ"מ הוא 1.13 cm²:

2 · 1.13 = 2.26 cm² ≥ 2.22 cm²
תשובה לסעיף ו

שטח זיון דרוש 2.22 cm², מוטות 2Φ12 בחלק העליון של הצלע, מעל קורה A.

סעיף ז זיון לגזירה בקורה A, חישוקים בקוטר 8 מ"מ

5 נקודות

השאלה: נתון: כוח תכן מרבי בגזירה בקורה A - 55 kN (5.50 t). עבור כוח גזירה זה: יש לקבוע זיון לגזירה בקורה A עבור חישוקים בקוטר של 8 מ"מ (כמות הענפים והפסיעה בין החישוקים). (חובה לציין זווית θ. יש לחשב VRdmax, אין צורך לחשב VRd,c).

הסעיף הזה נפתר לפי שלבי הפתרון של תכן לגזירה. כוח התכן לגזירה נתון, Vd = 5.5 t, ולכן מתחילים מהגבול העליון של החתך.

שלב 3 הגבול העליון של החתך

רוחב הקורה
bw = 70 cm
הגובה האפקטיבי
d = 35 − 3 = 32 cm
בטון ב-30
fck = 300 kg/cm², fcd = 130 kg/cm²

זווית הסדק לא נתונה, ולכן מניחים θ = 45°. החישוקים אנכיים, α = 90°. במצב הזה:

(cot θ + cot α) · sin2θ = 0.5
Vrd,max = 0.6 · (1 − 0.07 · fck250) · fcd · bw · d · 0.9 · 10⁻³ · 0.5= 0.6 · (1 − 0.07 · 300250) · 130 · 70 · 32 · 0.9 · 10⁻³ · 0.5 = 72.02 t
Vd = 5.5 t ≤ Vrd,max = 72.02 t

כוח הגזירה קטן מהגבול העליון של החתך, ולכן אפשר לפתור בעזרת חישוקים.

שלב 4 מספר הענפים

המרחק המקסימלי בין ענפים הוא הקטן מבין השניים:

0.75 · d = 0.75 · 32 = 24 cm
40 cm

רוחב החישוק ומספר הענפים, שמעגלים כלפי מעלה למספר זוגי:

b* = b − 5 = 70 − 5 = 65 cm
n = b*24 + 1 = 6524 + 1 = 3.71 ⟹ 4

שטח ענף אחד בקוטר 8 מ"מ: Asv = 0.5 cm².

שלב 5 הפסיעה בין החישוקים

עם θ = 45° ו-α = 90°: (cot θ + cot α) · sin α = 1, ולכן הגורם הזה יורד מהנוסחה.

sv = n · Asv · fsd · 0.9 · d · 10⁻³Vd= 4 · 0.5 · 4350 · 0.9 · 32 · 10⁻³5.5 = 45.56 cm

הפסיעה המקסימלית היא הקטנה מבין השתיים:

0.75 · d = 24 cm
30 cm

הפסיעה שחושבה גדולה מהמקסימלית, ולכן קובעת הפסיעה המקסימלית, 24 ס"מ.

תשובה לסעיף ז
  • זווית הסדק θ = 45°. הגבול העליון של החתך: Vrd,max = 72.02 t, גדול מכוח הגזירה.
  • חישוקים בקוטר 8 מ"מ עם 4 ענפים, בפסיעה של 24 ס"מ: Φ8@24.

עוד על תקרת צלעות

תגובות הקהילה

רוצה להצטרף לדיון ולראות את כל התגובות?

התחבר עם חשבון Google כדי להצטרף לקהילת הסטודנטים, להוסיף תגובה משלך ולקבל התראות כשמשיבים לך.

התחבר לפורטל
טוען תגובות…