)תורת הבניה בחומרי בניין סמסטר ב 1 אדריכלות ועיצוב פנים– שנה א צבע צביעה היא הוספה שכבה דקה של חומר ע "ג חומר אחר. ולכן בהתאם לתכונו ת החומר בו אנחנו משתמשים לצביעה, אלו התכונות שנעביר עם החומר אל היישום שלנו. הצבע אינו נספג אל החומר עליו אנחנו מיישמים את הצבע, ולכן על מנת למנוע זאת, אנחנו עושים שכבת פריימר או צבע יסוד או סילר שאוטמים בעצם את החומר ועליו אנחנו ניישם את הצבע. שימושים של צבע – אטימות, אסתטיקה, הגנה, מילוי צרכים רגשיים. תחילת הצביעה היתה לצורך ציורים ורישומים אבל המטרה העיקרית לצביע ה היום היא קודם כל להגנה משיתוך, מים, בליה וקרינה. קרינת השמש פוגעת בחומרים וגורמת להם להתפרקות מואצת, לכן אנחנו נשתמש בצבע גם להגנה על משטחים עליהם נרצה להגן. תכונות שאנחנו רוצים בצבע? חיבור חזק לחומר הנצבע – חומר שלא יישרט, יתקלף ויישחק בקלות. מהירות הייבוש - ייבוש מהר או איטי בהתאם לשימוש. לרוב נרצה ייבוש מהיר אבל יש מקרים מסוימים בהם נרצה שליטה גבוה יותר על קצב הייבוש )צבעי שמן לדוגמא, אנחנו לא רוצים ייבוש מהיר(. כל עוד הצבע לא התייבש טרם הסתיים התהליך הכימי שלו, והוא במצב רגיש מאוד למזה מים ופגיעה. בנוסף, ישנם תהליכים בהם צביעה היא חלק מהתהליך ועד לייבוש לא נוכל להמשיך לתהליך הבא – לכן ייבוש מהיר חשוב מאוד. ממתי אנשים צובעים? ישנם רישומי מערות קדומים בהם ניתן לראות שימוש בחומרים טבעיים כדי לרשום דמויות. האדם הקדמון השתמש בחומרים טבעיים כמו אבקות פרחים, דם, פיח של שאריות האש, שעוות דבורים ששימשה כחומר מקשר ומגבש כדי שהאבקות שהכינו ייתפסו על הקירות. בעיר פומפיי שנ חרבה בהתפרצות הר הגעש , נשתמרו הרבה רישומים בם ניתן לראות כי עדיין השתמשו בצבענים מהטבע בחיבור עם דונג ליישום. מקור הצבעים היה מהאדמה ב צבעים שונים. הדבר העיקרי שגורם לצביעת הקרקע הן תחמוצות הברזל. בימי הביניים ההתפתחות בחיפוש אחרי צבע וניים טובים יותר ואיכותיים יותר , מוצאים את החומר שנקרא ארסן. חומר רעיל ביותר אבל עדין השתמשו בו. יסוד עופרת גם שימש לצביעת צבעים לבנים בעיקר, שגם הוא חומר רעיל. ברנסנס, יש קפיצת מדרגה במגוון החומרים מהם מכינים צבעניים, בעיקר חומרים סינטטיים מהטבע, תאית )צלולוז, שעווה וכדומה(. עד לתקופה שלנו, במאה העשרים ישנה התפתחות נוספת, שם התחלנו להשתמש בחומרים פלסטיים: אקריליים לדוגמא. ממה עשוי הצבע: כל צבע עשוי משלושה חלקים:
)תורת הבניה בחומרי בניין סמסטר ב 2 אדריכלות ועיצוב פנים– שנה א 1. צבען)פיגמנט – האבקה של הצבע ( המופק מחומרים מהטבע והיום גם בצורה סינטטית ואיתם יוצרים גוונים שונים. תכונה חשובה של הצבען – בלתי מסיס במים למעט צבעים מים וגם שם במידה מסוימת. הצבען אינו משפיע על תכונות החומר אלא רק על הגוון. לפיס לזולי - כחול אולטרה מרין – מימין למעלה בצורה הטבעית ולמטה בצורה סינטטית 2. בסיסהצבע – החומר עליו "יושבת" אבקת הצבען, שרפים טבעיים או שרפים סינטטיים )חומר פלסטי – אפוקסי, אקריליק, פוליאוריתן, מלמין, פוליאסטר(, שמנים טבעיים )שמן פשתן, אגוז(, גומי. 3. מדלל– תפקידו לשלוט בדרגת הצמיגות של הצבע. המדלל יכול להיות על בסיס אלכוהול או מים. מוסיפים כמות של מדלל על פי הצורך למרכיבים למעלה התרכובת של שלושתם נקראת צבע. צבעי מים )אקוורל(: צבענים – צבענים לשימוש במים יהיו שונים מצבעי שמן. הבסיס של צבעי מים הוא גומי – שרף טבעי המופק מעצים, בעיקר אוואה. כשאנחנו משתמשים בפלטת צבעי מים – אנחנו מקבלים את השרף גומי והצבען – אנחנו מוסיפים את המים. המאפיינים של צבעי מים הם בעיקר התפשטות בהתאם למשטח עליו אנחנו צובעים ובעיקר שקיפות או יותר נכון היעדר אטימות, שנשארת בשימוש צבעי מים. צבע מים אינו מספק הגנה אלא עונה על צורך אסתטי או רגשי וכדומה. החיסרון הכי גדול, הוא הרגישות שלו למים. צבעי גואש: סוג של צבעי מים, רק עם ריכוז קטן יותר של מים שהופך אותם אטומים יותר )יחסית( לצבעי מים. אנחנו מוסיפים אל שכבת הבסיס גיר. צבעי שמן: הבסיס יהיה שמנים אבל לרוב יהיה שמן פשתן שנותן את התוצאה הטובה ביותר. מדלל – אלכוהול, למשל טינר או חומרים אחרים שמכילים אחוזי אלכוהול.
)תורת הבניה בחומרי בניין סמסטר ב 3 אדריכלות ועיצוב פנים– שנה א צבעים שמשמשים בעיקר לצרכים אומנותיים אך לא רק. משתמשים בהם גם לשימושים שונים בעיקר לצרכי הגנה, מאחר ואינם נקשרים ללכלוך וקלים לניקוי. הבסיס שומר של איכות הצבען לאורך זמן ללא פגיעה. היתרון של צבע השמן הוא ייבוש מאוד איטי כך שניתן לצייר ולתקן צבע קיים גם אחרי הרבה זמן. צבעי אקריליק: צבע העשוי מצבענים העשויים מחומר פלסטי – מדללים אותו עם מים. השימוש בצבעים האקריליים הוא השימוש הנרחב ביותר שקיים היום ומשמשים תחליף לצבעי שמן היתרון על פני צבעי שמן שהם פחות יקרים, פחות מורכבים לשימוש ופחות מלכלכים. צבעים סינטטיים )פוליאסטר, אפוקסיים, פוליאוריתן(. צבעים סינטטיים ואקריליק הם צבעים בעלי כושר אחיזה גבוה לגוף הנצבע ולכן אפוקסי ופוליאוריתן יהיו הטובים ביותר ואחריהם פוליאסטר ואקריליק. יישום: 1. צביעה ידנית: 1.1 צביעהבאמצעות מברשת או מכחול תוך טבילה בחומר ויישום על המשטח הרצוי. 1.2 צביעהבספוג – מקובלת בעיקר למשטחי עץ שרוצים להספיג או צביעה אומנותית בה אנחנו רוצים לעשות טקסטורה. 1.3 צביעה ברולר / גלגלת. היתרון הוא ביכולת השליטה בצביעה, הן בערבוב והן בדילול שמשפיע על עובי השכבה. 2. צביעהבהתזה / ריסוס: באמצעות לחץ אויר במיכל אפשר באמצעות מיכל קטן כמו ספריי או באמצעות מכשור גדול יותר כמו פיסטולת עם אקדח אויר. 2.1 יתרונות - מהירות העבודה, כיסוי אחיד של המשטחים. 2.2 חסרונות– איבוד גדול של חומר. 3. צביעהבתנור: מתיזים את הצבע על גבי משטח, רק בתנאי חום. תנאי החום מושגים בשני אופנים: במכשיר עצמו מתבצע החימום או שבחדר עצמו. צביעה שנחשבת איכותית ביותר שמאפשרת חיבור טוב לשטח עליו מיישמים את הצבע. 4. ציפויאלקטרוסטטי: לא משתמשים בצבע נוזלי אלא באבקה. במקרה הזה, בשונה מהצבע בו יש שלושה מרכיבים, יש רק מרכיב אחד והוא אבקה. בתהליך אלקטרוליטי מחברים בין החלק שנצבע לאבקה אותה אנחנו מתיזים על המשטח. ציפוי כזה נעשה באמצעות חשמל או כאשר החלק הנצבע בתוך אמבט מים עם האבקה של הצבע. הצביעה הזו היא האיכותית ביותר שיוצרת את האחידות הגבוהה ביותר.